פסק-דין בתיק ת"א 11283-05

מבוא

1.                   התובעת,  ילידת 14.8.65, נפגעה בתאונה שאירעה ביום 11.3.03, בשעה 22:00 לערך, בעת שירדה במדרגות היציאה ממכון הכושר של נתבעת 1 בתום אימון כושר. בכתב התביעה תואר שהמעידה אירעה בעת דריכתה של התובעת על החיבור שבין המדרגות לבין הרחוב המרוצף באבנים משתלבות. כתוצאה מהנפילה נפגעה התובעת בקרסול רגלה הימנית.

2.                   נתבעת 1 הינה מפעילת חדר הכושר שממנו יצאה התובעת, ונתבעת 2 הינה מבטחתה. נתבעת 3 הינה עיריית מודיעין, שבתחומה המוניציפאלי אירעה התאונה (להלן- "העירייה").

3.                   העירייה הגישה הודעה לצד השלישי, משרד השיכון, בטענה שמשרד השיכון הוא שהיה אמון על אחזקת המדרכות במקום במועד התאונה. לטענת העירייה, רק ביום 6.12.05 עברה האחריות לאחזקה השוטפת של המדרכות במקום לידיה, בהתאם להסכם שנחתם בינה לבין הצד השלישי.

4.                   הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות והאשם התורם, וכן בהערכת הנזק שנגרם לתובעת והפיצוי הראוי בגינו.

נסיבות התאונה

5.                   לאחר שמיעת הראיות מצאתי שגרסת התובעת לנסיבות התאונה הוכחה כנדרש.

6.                   על פי גרסתה של התובעת אירעה התאונה כאמור בעת שהתובעת דרכה על החיבור שבין צידה של המדרגה האחרונה לבין המדרכה. בתצהיר עדות ראשית פירטה התובעת כי בתום האימון, בעת שירדה במדרגות הפונות לרחוב הראשי, מעדה ונפלה כתוצאה מליקוי במבנה המדרגות. פורט ש" המדרגה האחרונה בגרם המדרגות בנויה שחלקה עשוי מאבן גיר לבנה, ואילו המשך המדרגה משתלב עם האבנים המשתלבות של הרחבה. שילובם של מדרגות האבן עם האבנים המשתלבות נעשה באופן רשלני, כך שבקו התפר המחבר את המדרגה עם האבנים המשתלבות נוצר שיפוע היוצר מעין הפרש משופע בין מדרגות האבן לבין האבנים המשתלבות המהוות את המשך המדרכה".

7.                   התובעת צירפה תצלומים של המקום אשר צולמו סמוך לתאונה, ושבה והצביעה במהלך חקירתה הנגדית על החיבור שבין צידה של המדרגה לבין המדרכה, כעל המקום שעליו דרכה ושבו מעדה.

8.                   עדותה של התובעת נתמכה בעדות עדת ראייה מטעמה, גב' אילנה חדריה, אשר יצאה עם התובעת ממכון הכושר והייתה עדה לתאונה. העדה העידה במפורש על המיקום שבו אירעה התאונה והצביעה אף היא על נקודת החיבור שבין המדרגה האחרונה לבין המדרכה כמכשול שעליו מעדה התובעת.

9.                   גרסתה של התובעת נתמכה גם בדוח הפציעה שמילאה סגנית מנהל נתבעת 1 סמוך למועד התאונה (מוצג נ/2) שבו נכתבו נסיבות התאונה מפי התובעת כדלקמן: "ירדתי במדרגות יחד עם חברה במדרגה האחת לפני האחרונה. מעדתי ונקעתי את הקרסול שבו עברתי בשנת 1986 ניתוח". עוד נכתב בדוח האמור "השומר בכניסה הסב תשומת ליבי לכך שמישהי נפלה בכניסה וחברתה אילנה סימנה לו שצריך עזרה. ניגשתי לבדוק במה מדובר".

10.               הנתבעות העלו מספר תהיות וטענות אודות גרסתה של התובעת. נטען שבסיום הסעיף בתצהירה של התובעת המפרט את נסיבות התאונה ציינה התובעת שהיא דרכה בקצה "חיבור המדרכה עם האבנים המשתלבות" (ההדגשה אינה במקור). הנתבעות ניסו ללמוד מניסוח זה כי התאונה כלל לא אירעה בשל החיבור בין המדרגה למדרכה, אלא על המדרכה לבדה, או כי ניסוח זה מעיד על סתירה מהותית בגרסתה של התובעת שיש בה כדי להפריך את גרסתה.

11.               לא מצאתי שיש לקבל טענות אלו. במהלך חקירתה הנגדית שבה התובעת והבהירה כי הנפילה הייתה בעת שדרכה על החיבור בין המדרגה האחרונה והמדרכה (למשל בעמ' 2 לפרוטוקול, שורה 10).

12.               מעיון בתצלומים של מקום הנפילה, ניתן להבין מדוע לעיתים מכנה התובעת את המקום שעליו הצביעה כמקום הנפילה פעם אחת כמדרכה ופעם אחת כמדרגה. מדובר על החיבור שבין צידה של המדרגה למדרכה, המקום שבו מתמזגת המדרגה בצידה למדרכה, ועל כן כינוי המקום כמדרכה או כמדרגה אפשרי באותה מידה. הבלבול החוזר ונשנה בין השתיים אינו מעיד אפוא על סתירה פנימית, אלא הוא סביר ותואם את תנאי המקום.

13.               תהייה נוספת שעלייה הצביעו הנתבעות מקורה בכך שפעם תואר המקום כמדרגה האחרונה, ופעם כמדרגה שלפני האחרונה (בדוח הפציעה שמולא סמוך לתאונה). עיון בתצלומים שהוגשו מגלה שהמדרגה שעליה הצביעה התובעת יכולה להתפרש הן כמדרגה האחרונה והן כמדרגה שלפני האחרונה. המדרגה מתמזגת כאמור בצידה לתוך המדרכה, ואולם ההתמזגות נעשית בהדרגה, בשל תנאי הטופוגרפיה במקום, ועל כן בצידה האחד של המדרגה, המרוחק ממקום הנפילה, קיימת מדרגה נוספת והמדרגה נושא התובענה הינה המדרגה שלפני האחרונה. לעומת זאת, בצד שבו אירעה התאונה, המדרגה נושא התאונה היא המדרגה האחרונה בגרם המדרגות.

14.               גרסתה של התובעת הייתה קוהרנטית ואמינה, והיא נתמכה כאמור בדוח הפציעה שנרשם סמוך לאירוע ובעדות עדת הראייה שאף היא הייתה אמינה. התובעת והעדה מטעמה כאחת נתנו הסבר סביר לאי הבהירות שעליה הצביעו הנתבעות בעקבות התיאור שנמסר בתצהירים לפיו אירעה התאונה בשל מעידה במדרכה, או בשל מעידה במדרגה שלפני האחרונה. מצאתי שיש לקבוע על יסוד הראיות האמורות שהתאונה אירעה כאמור בחיבור צידה של המדרגה האחרונה בגרם המדרגות אל המדרכה.

האחריות

קיומו של מכשול

15.               במהלך דיון הראיות הוברר כי במקום הנפילה של התובעת, בחיבור שבין צידה של המדרגה למדרכה, חיבור אשר היה אמור ליצור רצף בין שלח המדרגה למדרכה, קיימת מגרעת בדמות פער בן מספר ס"מ בין המדרגה לבין המדרכה.